אנו הרכנו השוואה בין הידע של הבנים על דוד השמש לבין הידע של הבנות על דוד השמש והתוצאות הם:
שאחוז הבנים שידעו מהו דוד שמש הוא:42%
ואחוז הבנות שידעו מהו דוד שמש הוא:58%
אחרי החקר אנו הבנו שלבנות יש יותר ידע על דוד השמש מאשר הבנים.
(תודה לכול מי שהסכים למלאות את הסקר שלנו).
יום שבת, 7 ביוני 2008
יום שישי, 16 במאי 2008
משימה 5-תכנון העבודה-סקר
משימה 5 תכנון העבודה:
שאלת החקר: כיצד גורמת אנרגיית האור המגיעה מהשמש להתחממות המים בדוד השמש?
אנחנו בחרנו לתכנן את העבודה שלנו על ידי סקר...
הסקר שלנו יבדוק את מודעות האנשים לחשיבות
דוד שמש.
1)דוד שמש בנוי מ:
א)מיכל מים,קולטי שמש,צינורות מים.
ב)גוף חימום.
ג)צינורות מים,גוף חימום.
ד)ברז,צינורות מים.
2)האם לדעתך ההמצאת דוד השמש היא המצאה טובה?
א)כן.
ב)לא.
ג)לא יודע להחליט.
3)היכן ממוקמם הדוד שמש?
א)על הגג
ב)בתוך הבית.
ג)לא ידוע.
4)האם אתה מרוצה מין דוד השמש?
א)לא
ב)כן
ג)לפעמים
ד)אולי
שאלת החקר: כיצד גורמת אנרגיית האור המגיעה מהשמש להתחממות המים בדוד השמש?
אנחנו בחרנו לתכנן את העבודה שלנו על ידי סקר...
הסקר שלנו יבדוק את מודעות האנשים לחשיבות
דוד שמש.
1)דוד שמש בנוי מ:
א)מיכל מים,קולטי שמש,צינורות מים.
ב)גוף חימום.
ג)צינורות מים,גוף חימום.
ד)ברז,צינורות מים.
2)האם לדעתך ההמצאת דוד השמש היא המצאה טובה?
א)כן.
ב)לא.
ג)לא יודע להחליט.
3)היכן ממוקמם הדוד שמש?
א)על הגג
ב)בתוך הבית.
ג)לא ידוע.
4)האם אתה מרוצה מין דוד השמש?
א)לא
ב)כן
ג)לפעמים
ד)אולי
5)האם שימוש בדוד השמש הוא ידידותי לסביבה יותר משימוש בדוד חשמלי?
א)כן ידיתותי יותר מדוד חשמלי
ב)לא,דוד חשמלי יותר ידידותי לסביבה
ג)שניהם ידידותיים לסביבה באופן שווה
משימה 4 ב' פרק 4 - מבנה דוד השמש
משימה 4 ב' פרק 4-
מבנה דוד השמש:
הדוד מורכב משני חלקים עיקריים - מיכל המים, וקולטי השמש.
המיכל הוא בדרך כלל בצורה גלילית מאורכת, המיכל עשוי בדרך כלל ברזל אשר עמיד בפני לחץ מים שסביבו גליל פח מגולוון כאשר ביניהם קיים חומר
בידוד טרמי (כיום בדרך כלל פוליאתילן מוקצף ובעבר בדרך כלל צמר סלעים).קולט שמש הוא תיבה מלבנית, שעשויה רובה ממתכת, פרט לדופן אחת מזכוכית או מפלסטיק שקוף. בתוך קולט השמש עובר צינור מים מפותל על רקע הצבוע בצבע שחור.הקולט מותקן בדרך כלל על גג הבית, או במקום אחר החשוף לשמש. הקולט מופנה דרומה, לשם חשיפה מרבית לקרני השמש.
המיכל הוא בדרך כלל בצורה גלילית מאורכת, המיכל עשוי בדרך כלל ברזל אשר עמיד בפני לחץ מים שסביבו גליל פח מגולוון כאשר ביניהם קיים חומר
בידוד טרמי (כיום בדרך כלל פוליאתילן מוקצף ובעבר בדרך כלל צמר סלעים).קולט שמש הוא תיבה מלבנית, שעשויה רובה ממתכת, פרט לדופן אחת מזכוכית או מפלסטיק שקוף. בתוך קולט השמש עובר צינור מים מפותל על רקע הצבוע בצבע שחור.הקולט מותקן בדרך כלל על גג הבית, או במקום אחר החשוף לשמש. הקולט מופנה דרומה, לשם חשיפה מרבית לקרני השמש.
משימה 4 ב' פרק 3- יתרון וחיסרון של דוד השמש
משימה 4פרק 3-
יתרון וחיסרון של דוד השמש:
היתרונות העיקריים של האנרגיה הסולרית:
- חימום המים על ידי קרני השמש.
- חסיכת חשמל.
- הפקת אנרגיה נקייה שאיננה פוגעת בסביבה.
- אנרגית השמש אינה מתכלה כמו מקורות אנרגיה המתבססים על דלק.
- תחנה תרמית סולרית יכולה לכלול גם גיבוי בדלק אחר, ולא נדרשת הקמת תחנת כוח נוספת לגיבוי כמו בתחנות רוח למשל.
החסרונות העיקריים של האנרגיה הסולרית כיום:
-השקעה ראשונית גבוהה המתבטאת בעלות גבוהה לקוט"ש בהשוואה לתחנות כוח קונבנציונאליות.
- חימום המים על ידי קרני השמש.
- חסיכת חשמל.
- הפקת אנרגיה נקייה שאיננה פוגעת בסביבה.
- אנרגית השמש אינה מתכלה כמו מקורות אנרגיה המתבססים על דלק.
- תחנה תרמית סולרית יכולה לכלול גם גיבוי בדלק אחר, ולא נדרשת הקמת תחנת כוח נוספת לגיבוי כמו בתחנות רוח למשל.
החסרונות העיקריים של האנרגיה הסולרית כיום:
-השקעה ראשונית גבוהה המתבטאת בעלות גבוהה לקוט"ש בהשוואה לתחנות כוח קונבנציונאליות.
- הפקת אנרגיה לא סדירה בימים מעוננים ובלילה בתחנות כוח ללא אגירה או מקור אנרגיה נוסף.
- תפיסת שטח רב יחסית להפקת חשמל בשיטה הקונבנציונאליות בפחם, דלק נוזלי.
משימה 4 ב' פרק 2 - אופן הפעולה
משימה 4 ב' פרק 2
אופן הפעולה:
צינור מתשתית המים הביתית מחובר לקצה אחד של הצינור העובר בקולט השמש, ולקצה השני מחובר המיכל באמצעות צינור נוסף. קרני השמש פוגעות בקולט, ובשל הצבע הכהה של הקולט הופכת קרינת השמש לאנרגיית חום, הנשארת ברובה כלואה בתוך הקולט. המים העומדים בצינור מתחממים מהאוויר הלוהט המקיף אותם.לרוב ממוקם המיכל גבוה מהקולטים, ואז במידה שהמים בקולט חמים יותר מהמים במיכל, ישנה תחלופת מים, והשאיפה היא שהמים החמים ביותר ימצאו במיכל. אם המיכל ממוקם נמוך יותר מן הקולטים, יש להפעיל סירקולציה מאולצת: להכריח את המים החמים לרדת אל הדוד. למיכל יש פתח נוסף, דרכו יוצאים המים לתשתית המים החמים הביתית.
אופן הפעולה:
צינור מתשתית המים הביתית מחובר לקצה אחד של הצינור העובר בקולט השמש, ולקצה השני מחובר המיכל באמצעות צינור נוסף. קרני השמש פוגעות בקולט, ובשל הצבע הכהה של הקולט הופכת קרינת השמש לאנרגיית חום, הנשארת ברובה כלואה בתוך הקולט. המים העומדים בצינור מתחממים מהאוויר הלוהט המקיף אותם.לרוב ממוקם המיכל גבוה מהקולטים, ואז במידה שהמים בקולט חמים יותר מהמים במיכל, ישנה תחלופת מים, והשאיפה היא שהמים החמים ביותר ימצאו במיכל. אם המיכל ממוקם נמוך יותר מן הקולטים, יש להפעיל סירקולציה מאולצת: להכריח את המים החמים לרדת אל הדוד. למיכל יש פתח נוסף, דרכו יוצאים המים לתשתית המים החמים הביתית.
משימה 4 ב' פרק 1 - דוד השמש פועלת ע"י אנרגיה סולארית
משימה 4 ב' פרק 1'
דוד שמש פועלת על ידי אנרגיה סולארית:
אנרגיה סולארית היא אנרגיה שמקורה בקרינת השמש ואשר נחשבת למקור האנרגיה החלופי הטוב והנקי ביותר.אנרגיה זו נמצאת בשפע, עד פי 10,000 מהתצרוכת העולמית הנוכחית, אך יש צורך למצוא דרכים יעילות ·טכנולוגיה פוטו-חשמלית: תאים סולאריים, ההופכים אנרגיית שמש (אור, ולא חום) ישירות לאנרגיה חשמלית.
להשתמש בה. מדינת ישראל הינה אחת המדינות המתקדמות בניצול אנרגיית השמש, אם כי בשנים האחרונות היא מפגרת אחרי מדינות מפותחות שאפשרות ניצולת השמש נמוכה בהרבה אצלן.החלוקה הבסיסית לשימוש באנרגיה סולארית היא:·שימוש ישיר בקרני השמש לצורך ייבוש (כביסה, פירות יבשים) או אידוי (בריכות מלח).·טכנולוגיה תרמו-סולארית: קולטי שמש, ההופכים אנרגיית שמש לאנרגיית חום. (דודי שמש, הפעלת טורבינות).
דוד שמש פועלת על ידי אנרגיה סולארית:
אנרגיה סולארית היא אנרגיה שמקורה בקרינת השמש ואשר נחשבת למקור האנרגיה החלופי הטוב והנקי ביותר.אנרגיה זו נמצאת בשפע, עד פי 10,000 מהתצרוכת העולמית הנוכחית, אך יש צורך למצוא דרכים יעילות ·טכנולוגיה פוטו-חשמלית: תאים סולאריים, ההופכים אנרגיית שמש (אור, ולא חום) ישירות לאנרגיה חשמלית.
להשתמש בה. מדינת ישראל הינה אחת המדינות המתקדמות בניצול אנרגיית השמש, אם כי בשנים האחרונות היא מפגרת אחרי מדינות מפותחות שאפשרות ניצולת השמש נמוכה בהרבה אצלן.החלוקה הבסיסית לשימוש באנרגיה סולארית היא:·שימוש ישיר בקרני השמש לצורך ייבוש (כביסה, פירות יבשים) או אידוי (בריכות מלח).·טכנולוגיה תרמו-סולארית: קולטי שמש, ההופכים אנרגיית שמש לאנרגיית חום. (דודי שמש, הפעלת טורבינות).
משימה 4 א'
פרקי העבודה:
שאלת החקר :כיצד גורמת אנרגיית האור המגיעה מהשמש להתחממות המים בדוד השמש?
בפרק הראשון נעשוק באיך גורמת אנרגית השמש להתחממות המים...
ראשון:איך הדוד שמש פועל בעזרת אנרגיה סולארית...בפרק זה נחקור את אנרגיה סולארית.
שני:אופן הפעולה של הדוד שמש..בפרק זה נחקור את אופן הפעולה של הדוד השמש.
שלישי:יתרון וחיסרון בדוד שמש..בפרק זה נעסוק בדברים שבהם הדוד שמש עוזר ותורם לאדם.
רביעי:מבנה הדוד שמש....בפרק זה נעסוק בחלקים של הדוד שמש.
משימה 3
משימה 3
מקורות מידע
דוד שמש פעולת על ידי אנרגיה סולארית:
אופן הפעולה:
צינור מתשתית המים הביתית מחובר לקצה אחד של הצינור העובר בקולט השמש, ולקצה השני מחובר המיכל באמצעות צינור נוסף. קרני השמש פוגעות בקולט, ובשל הצבע הכהה של הקולט הופכת קרינת השמש לאנרגיית חום, הנשארת ברובה כלואה בתוך הקולט. המים העומדים בצינור מתחממים מהאוויר הלוהט המקיף אותם.
לרוב ממוקם המיכל גבוה מהקולטים, ואז במידה שהמים בקולט חמים יותר מהמים במיכל, ישנה תחלופת מים, והשאיפה היא שהמים החמים ביותר ימצאו במיכל. אם המיכל ממוקם נמוך יותר מן הקולטים, יש להפעיל סירקולציה מאולצת: להכריח את המים החמים לרדת אל הדוד. סירקולציה מאולצת מצויה בדרך כלל ברבי קומות.
למיכל יש פתח נוסף, דרכו יוצאים המים לתשתית המים החמים הביתית.
במקרים רבים מותקן בתוך המיכל גוף חימום חשמלי, המשמש לחימום מים כאשר החימום על ידי קרני השמש אינו מספק, כמו בימים מעוננים או ללילה.
אנרגיה סולארית בישראל:
אף שבארץ ישנו מחקר ופיתוח ער ומתקדם, היישום של שימוש במקורות אנרגיה סולארים, למעט השימוש בדודי שמש הוא מועט. בעבר פעלה בסמוך לים המלח תחנת כוח סולרית קטנה מסוג בריכת שמש, שהקימה חברת סולמת (מקבוצת אורמת), אך הממשלה הפסיקה את מימון הפעלתה בשל חוסר כדאיות כלכלית.
חברת לוז מירושלים הקימה בשנות ה-80 בקליפורניה 9 מתקנים בטכנולוגיה התרמית של שקתות פרבוליות, בשלוש תחנות כוח ובהיקף כולל של 354MW (כולל התחנה הסולרית הגדולה בעולם בהספק נקוב של 160MW והשניה בגודלה בעולם בהספק 150MW). אף שהחברה פשטה רגל התחנות עדיין עובדות כיום ומופעלות על ידי חברת Florida Power & Light ואף מייצרות חשמל מעבר להספק הנקוב הודות לשיפורים טכנולוגיים הכוללים קולט חדש שפותח ומיוצר על ידי חברת סולל מבית שמש. לאחרונה הוקמה חברת הזנק בשם לוז 2, אשר עובדת על פיתוחים נוספים בתחום.
חברות סולרג'ניקס ואורמת מיבנה הקימו תחנת כוח סולרית באריזונה עם טורבינה אורגנית (ORC) מתוצרת אורמת, כמו כן הוקמו בשנתיים האחרונות תחנות בנבאדה (64MW) ומספר תחנות בגודל 50MW בספרד. כיום יש תחנות נוספות בהליכי אישור והקמה בספרד וקליפורניה בהשתתפות חברת סולל.
בשנת 2001 הכריז שר התשתיות הלאומיות דאז, אביגדור ליברמן, על הקמת תחנת כוח סולארית באזור דימונה. תוכנית זו לא יצאה לפועל. בתחילת 2004 הכריזה המועצה הארצית לתכנון ובניה על תוכנית מתאר להקמת תחנה סולארית, במסגרתה נבחר מתחם אשלים שבשטח המועצה האזורית רמת הנגב. במרץ 2008 פרסם משרד התשתיות את השלב המקדים של מכרז למיון מציעים להקמת שתי תחנות סולאריות במתחם, אשר יתפרסו על שטח של כ-4000 דונם ויספקו יחד כ-250 מגה-וואט חשמל.
בנוסף לתחנת כוח סולרית, ישנו רעיון של פרופ' דן זסלבסקי מהטכניון להקים ארובת שרב בערבה. מדינת ישראל החלה להקצות שטח לעניין, אך נכון לסוף שנת 2007 לא נמצאו מקורות מימון להקמת הפרויקט השאפתני.
יתרון וחיסרון:
מקורות מידע
דוד שמש פעולת על ידי אנרגיה סולארית:
אנרגיה סולארית היא אנרגיה שמקורה בקרינת השמש ואשר נחשבת למקור האנרגיה החלופי הטוב והנקי ביותר.
אנרגיה זו נמצאת בשפע, עד פי 10,000 מהתצרוכת העולמית הנוכחית, אך יש צורך למצוא דרכים יעילות להשתמש בה. מדינת ישראל הינה אחת המדינות המתקדמות בניצול אנרגיית השמש, אם כי בשנים האחרונות היא מפגרת אחרי מדינות מפותחות שאפשרות ניצולת השמש נמוכה בהרבה אצלן.
החלוקה הבסיסית לשימוש באנרגיה סולארית היא:
·שימוש ישיר בקרני השמש לצורך ייבוש (כביסה, פירות יבשים) או אידוי (בריכות מלח).
·טכנולוגיה תרמו-סולארית: קולטי שמש, ההופכים אנרגיית שמש לאנרגיית חום. (דודי שמש, הפעלת טורבינות).
·טכנולוגיה פוטו-וולטאית (פוטו-חשמלית): תאים סולאריים, ההופכים אנרגיית שמש (אור, ולא חום) ישירות לאנרגיה חשמלית.
· טכנולוגיה פוטו-כימית: מערכות פוטו-כימיות בהן אנרגיית השמש מבצעת פעילות כימית, למשל שחרור גז שיכול להיות חומר בעירה
דוד שמש הוא פיתוח ישראלי של פרופ' צבי תבור המבוסס על קולטי שמש ההופכים אנרגיית שמש לאנרגיית חום. בארץ נעשה באנרגיה סולרית שימוש רב באמצעות דודי השמש לחימום מים (כ95% מבתי האב), שחוסכים כ-3%-4% מתצרוכת החשמל של ישראל. על פי החוק הישראלי כל בית חדש שנבנה (למעט מגדלים) חייב להיות מצויד בקולטי שמש. מאידך מפעלי תעשייה אינם מחויבים לחמם מים באמצעות קולטי שמש ומעדיפים את הפתרון הנוח יותר של שימוש במזוט.
אנרגיה זו נמצאת בשפע, עד פי 10,000 מהתצרוכת העולמית הנוכחית, אך יש צורך למצוא דרכים יעילות להשתמש בה. מדינת ישראל הינה אחת המדינות המתקדמות בניצול אנרגיית השמש, אם כי בשנים האחרונות היא מפגרת אחרי מדינות מפותחות שאפשרות ניצולת השמש נמוכה בהרבה אצלן.
החלוקה הבסיסית לשימוש באנרגיה סולארית היא:
·שימוש ישיר בקרני השמש לצורך ייבוש (כביסה, פירות יבשים) או אידוי (בריכות מלח).
·טכנולוגיה תרמו-סולארית: קולטי שמש, ההופכים אנרגיית שמש לאנרגיית חום. (דודי שמש, הפעלת טורבינות).
·טכנולוגיה פוטו-וולטאית (פוטו-חשמלית): תאים סולאריים, ההופכים אנרגיית שמש (אור, ולא חום) ישירות לאנרגיה חשמלית.
· טכנולוגיה פוטו-כימית: מערכות פוטו-כימיות בהן אנרגיית השמש מבצעת פעילות כימית, למשל שחרור גז שיכול להיות חומר בעירה
דוד שמש הוא פיתוח ישראלי של פרופ' צבי תבור המבוסס על קולטי שמש ההופכים אנרגיית שמש לאנרגיית חום. בארץ נעשה באנרגיה סולרית שימוש רב באמצעות דודי השמש לחימום מים (כ95% מבתי האב), שחוסכים כ-3%-4% מתצרוכת החשמל של ישראל. על פי החוק הישראלי כל בית חדש שנבנה (למעט מגדלים) חייב להיות מצויד בקולטי שמש. מאידך מפעלי תעשייה אינם מחויבים לחמם מים באמצעות קולטי שמש ומעדיפים את הפתרון הנוח יותר של שימוש במזוט.
אופן הפעולה:
צינור מתשתית המים הביתית מחובר לקצה אחד של הצינור העובר בקולט השמש, ולקצה השני מחובר המיכל באמצעות צינור נוסף. קרני השמש פוגעות בקולט, ובשל הצבע הכהה של הקולט הופכת קרינת השמש לאנרגיית חום, הנשארת ברובה כלואה בתוך הקולט. המים העומדים בצינור מתחממים מהאוויר הלוהט המקיף אותם.
לרוב ממוקם המיכל גבוה מהקולטים, ואז במידה שהמים בקולט חמים יותר מהמים במיכל, ישנה תחלופת מים, והשאיפה היא שהמים החמים ביותר ימצאו במיכל. אם המיכל ממוקם נמוך יותר מן הקולטים, יש להפעיל סירקולציה מאולצת: להכריח את המים החמים לרדת אל הדוד. סירקולציה מאולצת מצויה בדרך כלל ברבי קומות.
למיכל יש פתח נוסף, דרכו יוצאים המים לתשתית המים החמים הביתית.
במקרים רבים מותקן בתוך המיכל גוף חימום חשמלי, המשמש לחימום מים כאשר החימום על ידי קרני השמש אינו מספק, כמו בימים מעוננים או ללילה.
אנרגיה סולארית בישראל:
אף שבארץ ישנו מחקר ופיתוח ער ומתקדם, היישום של שימוש במקורות אנרגיה סולארים, למעט השימוש בדודי שמש הוא מועט. בעבר פעלה בסמוך לים המלח תחנת כוח סולרית קטנה מסוג בריכת שמש, שהקימה חברת סולמת (מקבוצת אורמת), אך הממשלה הפסיקה את מימון הפעלתה בשל חוסר כדאיות כלכלית.
חברת לוז מירושלים הקימה בשנות ה-80 בקליפורניה 9 מתקנים בטכנולוגיה התרמית של שקתות פרבוליות, בשלוש תחנות כוח ובהיקף כולל של 354MW (כולל התחנה הסולרית הגדולה בעולם בהספק נקוב של 160MW והשניה בגודלה בעולם בהספק 150MW). אף שהחברה פשטה רגל התחנות עדיין עובדות כיום ומופעלות על ידי חברת Florida Power & Light ואף מייצרות חשמל מעבר להספק הנקוב הודות לשיפורים טכנולוגיים הכוללים קולט חדש שפותח ומיוצר על ידי חברת סולל מבית שמש. לאחרונה הוקמה חברת הזנק בשם לוז 2, אשר עובדת על פיתוחים נוספים בתחום.
חברות סולרג'ניקס ואורמת מיבנה הקימו תחנת כוח סולרית באריזונה עם טורבינה אורגנית (ORC) מתוצרת אורמת, כמו כן הוקמו בשנתיים האחרונות תחנות בנבאדה (64MW) ומספר תחנות בגודל 50MW בספרד. כיום יש תחנות נוספות בהליכי אישור והקמה בספרד וקליפורניה בהשתתפות חברת סולל.
בשנת 2001 הכריז שר התשתיות הלאומיות דאז, אביגדור ליברמן, על הקמת תחנת כוח סולארית באזור דימונה. תוכנית זו לא יצאה לפועל. בתחילת 2004 הכריזה המועצה הארצית לתכנון ובניה על תוכנית מתאר להקמת תחנה סולארית, במסגרתה נבחר מתחם אשלים שבשטח המועצה האזורית רמת הנגב. במרץ 2008 פרסם משרד התשתיות את השלב המקדים של מכרז למיון מציעים להקמת שתי תחנות סולאריות במתחם, אשר יתפרסו על שטח של כ-4000 דונם ויספקו יחד כ-250 מגה-וואט חשמל.
בנוסף לתחנת כוח סולרית, ישנו רעיון של פרופ' דן זסלבסקי מהטכניון להקים ארובת שרב בערבה. מדינת ישראל החלה להקצות שטח לעניין, אך נכון לסוף שנת 2007 לא נמצאו מקורות מימון להקמת הפרויקט השאפתני.
יתרון וחיסרון:
היתרונות העיקריים של האנרגיה הסולרית:
· עצמאות בהפקת חשמל, חוסר תלות במקורות דלק מתכלים ובמדינות המפיקות אותם, כמו התלות בעליית מחירי הדלקים.
·הפקת אנרגיה נקיה שאיננה פוגעת בסביבה.
·בעיקר לגבי הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית, אפשרות להתקנה על גגות ובכך לחסוך משאבי קרקע.
· אנרגית השמש אינה מתכלה כמו מקורות אנרגיה המתבססים על דלק.
·התאמה טובה לעקומת הביקוש לחשמל.
·תחנה תרמית סולרית יכולה לכלול גם גיבוי בדלק אחר, ולא נדרשת הקמת תחנת כוח נוספת לגיבוי כמו בתחנות רוח למשל.
·בתחנה תרמית סולרית אין ירידה משמעותית בביצועי התחנה לאורך שנים (זאת בניגוד לתחנות פוטו-וולטאיות).
החסרונות העיקריים של האנרגיה הסולרית כיום:
·השקעה ראשונית גבוהה המתבטאת בעלות גבוהה לקוט"ש בהשוואה לתחנות כוח קונבנציונליות.
·הפקת אנרגיה לא סדירה בימים מעוננים ובלילה בתחנות כוח ללא אגירה או מקור אנרגיה נוסף.
·תפיסת שטח רב יחסית להפקת חשמל בשיטה הקונבנציונליות בפחם, דלק נוזלי או גז.
· עצמאות בהפקת חשמל, חוסר תלות במקורות דלק מתכלים ובמדינות המפיקות אותם, כמו התלות בעליית מחירי הדלקים.
·הפקת אנרגיה נקיה שאיננה פוגעת בסביבה.
·בעיקר לגבי הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית, אפשרות להתקנה על גגות ובכך לחסוך משאבי קרקע.
· אנרגית השמש אינה מתכלה כמו מקורות אנרגיה המתבססים על דלק.
·התאמה טובה לעקומת הביקוש לחשמל.
·תחנה תרמית סולרית יכולה לכלול גם גיבוי בדלק אחר, ולא נדרשת הקמת תחנת כוח נוספת לגיבוי כמו בתחנות רוח למשל.
·בתחנה תרמית סולרית אין ירידה משמעותית בביצועי התחנה לאורך שנים (זאת בניגוד לתחנות פוטו-וולטאיות).
החסרונות העיקריים של האנרגיה הסולרית כיום:
·השקעה ראשונית גבוהה המתבטאת בעלות גבוהה לקוט"ש בהשוואה לתחנות כוח קונבנציונליות.
·הפקת אנרגיה לא סדירה בימים מעוננים ובלילה בתחנות כוח ללא אגירה או מקור אנרגיה נוסף.
·תפיסת שטח רב יחסית להפקת חשמל בשיטה הקונבנציונליות בפחם, דלק נוזלי או גז.
מבנה דוד השמש:
הדוד מורכב משני חלקים עיקריים - מיכל המים, וקולטי השמש. המיכל הוא בדרך כלל בצורה גלילית מאורכת, המיכל עשוי בדרך כלל ברזל אשר עמיד בפני לחץ מים שסביבו גליל פח מגולוון כאשר ביניהם קיים חומר בידוד טרמי (כיום בדרך כלל פוליאתילן מוקצף ובעבר בדרך כלל צמר סלעים). קולט שמש הוא תיבה מלבנית, שעשויה רובה ממתכת, פרט לדופן אחת מזכוכית או מפלסטיק שקוף. בתוך קולט השמש עובר צינור מים מפותל על רקע הצבוע בצבע שחור.
הקולט מותקן בדרך כלל על גג הבית, או במקום אחר החשוף לשמש. הקולט מופנה דרומה, לשם חשיפה מרבית לקרני השמש.
הקולט מותקן בדרך כלל על גג הבית, או במקום אחר החשוף לשמש. הקולט מופנה דרומה, לשם חשיפה מרבית לקרני השמש.
תחנת כוח סולארית-תרמית:
בשיטה הסולארית-תרמית ראשית הופכים בעזרת קולטי שמש את האנרגיה הנקלטת לחום, ואחר כך בעזרתו מייצרים קיטור אשר מניע טורבינה המייצרת חשמל. כיום רוב תחנות הכוח הסולאריות הגדולות עובדות בשיטה זו.
קיימות מספר טכנולוגיות סולאריות-תרמיות :
1. שקתות פרבוליות (Parabolic Trough): נוזל תרמי (או לחילופין קיטור או מלח נוזלי) זורם בצינור הנמצא בפוקוס של מראה בצורת פרבולה העוקבת אחרי השמש בציר אחד. הנוזל נכנס למחליף חום או קיטור נכנס ישירות לטורבינת קיטור המניעה גנרטור.
2. בצורה דומה משתמשים במראות שטוחות לפי עקרון פרנל (Fresnel), מתקן מסחרי מסוג זה הוקם באוסטרליה לחימום מוקדם של קיטור.
3. מגדל שמש המכונה לעתים מתקן מסוג קולט מרכזי (Power Tower Systems): מראות העוקבות אחרי השמש בשני צירים (הליוסטטים) מרכזות את האור לקולט מטרה הנמצאה על מגדל.
תחנות נבנו בשיטה זו בצרפת, ארצות הברית, ובמכון ויצמן בישראל. עוד בשנות השמונים השתמשו בקולט שמש שחימם מים או מלח מומס. תחנה מסחרית שהוקמה בספרד PS10 ליד סביליה משתמשת בקולט המחמם אויר, והאוויר מחמם קיטור לטמפרטורות של כ-460 מעלות צלזיוס. תחנה נוספת כזו PS20 נמצאת בהקמה והכוונה להקים 9 תחנות מסוג זה שיספקו את רוב צריכת החשמל של העיר סביליה.
חברת לוז 2 מבקשת להקים תחנות כוח בטכנולוגיה זו בקליפורניה.
הטכנולוגיה החדישה בתחום היא שימוש בטורבינת גז וקולט המחמם אוויר דחוס, בשיטה זו ניתן להגיע לנצילויות גבוהות ביותר, מתקן הדגמה מסוג זה הוקם במכון ויצמן והודגמו בו טמפרטורות אוויר של כ-1200 מעלות צלזיוס.
באלמריה שבספרד הוקם בשנת 2003 מתקן שעבד כתחנת כוח לכל דבר כאשר חברת אורמת סיפקה את יחידת הכוח, ובשנת 2005 הושגו טמפרטורות של מעל 1000 מעלות צלזיוס במערך קולטים בפעולה עם טורבינת הגז של אורמת OST3 שסיפקה כ 250KW חשמל. חברת אדיג מיבנה הקימה מתקן הדגמה דומה בהספק של 100KW בסין. טכנולוגיה זו מאפשרת ייצור חשמל בנצילות גבוהה ונראה כי ניתן להגיע לעלויות נמוכות משמעותית מבעבר.
4. צלחת פרבולית (Parabolic Dish Systems) - צלחת העוקבת אחרי השמש בשני צירים. מהחום מופק חשמל בדרך כלל על ידי מנוע סטירלינג (Stirling) או טורבינת גז קטנה. ניתן לקבל נצילויות גבוהות בהקפי ייצור חשמל של עשרות ומאות קילוואט בלבד, או תחנת כוח מסחרית עם עשרות או מאות יחידות מודולריות.
קיימות מספר טכנולוגיות סולאריות-תרמיות :
1. שקתות פרבוליות (Parabolic Trough): נוזל תרמי (או לחילופין קיטור או מלח נוזלי) זורם בצינור הנמצא בפוקוס של מראה בצורת פרבולה העוקבת אחרי השמש בציר אחד. הנוזל נכנס למחליף חום או קיטור נכנס ישירות לטורבינת קיטור המניעה גנרטור.
2. בצורה דומה משתמשים במראות שטוחות לפי עקרון פרנל (Fresnel), מתקן מסחרי מסוג זה הוקם באוסטרליה לחימום מוקדם של קיטור.
3. מגדל שמש המכונה לעתים מתקן מסוג קולט מרכזי (Power Tower Systems): מראות העוקבות אחרי השמש בשני צירים (הליוסטטים) מרכזות את האור לקולט מטרה הנמצאה על מגדל.
תחנות נבנו בשיטה זו בצרפת, ארצות הברית, ובמכון ויצמן בישראל. עוד בשנות השמונים השתמשו בקולט שמש שחימם מים או מלח מומס. תחנה מסחרית שהוקמה בספרד PS10 ליד סביליה משתמשת בקולט המחמם אויר, והאוויר מחמם קיטור לטמפרטורות של כ-460 מעלות צלזיוס. תחנה נוספת כזו PS20 נמצאת בהקמה והכוונה להקים 9 תחנות מסוג זה שיספקו את רוב צריכת החשמל של העיר סביליה.
חברת לוז 2 מבקשת להקים תחנות כוח בטכנולוגיה זו בקליפורניה.
הטכנולוגיה החדישה בתחום היא שימוש בטורבינת גז וקולט המחמם אוויר דחוס, בשיטה זו ניתן להגיע לנצילויות גבוהות ביותר, מתקן הדגמה מסוג זה הוקם במכון ויצמן והודגמו בו טמפרטורות אוויר של כ-1200 מעלות צלזיוס.
באלמריה שבספרד הוקם בשנת 2003 מתקן שעבד כתחנת כוח לכל דבר כאשר חברת אורמת סיפקה את יחידת הכוח, ובשנת 2005 הושגו טמפרטורות של מעל 1000 מעלות צלזיוס במערך קולטים בפעולה עם טורבינת הגז של אורמת OST3 שסיפקה כ 250KW חשמל. חברת אדיג מיבנה הקימה מתקן הדגמה דומה בהספק של 100KW בסין. טכנולוגיה זו מאפשרת ייצור חשמל בנצילות גבוהה ונראה כי ניתן להגיע לעלויות נמוכות משמעותית מבעבר.
4. צלחת פרבולית (Parabolic Dish Systems) - צלחת העוקבת אחרי השמש בשני צירים. מהחום מופק חשמל בדרך כלל על ידי מנוע סטירלינג (Stirling) או טורבינת גז קטנה. ניתן לקבל נצילויות גבוהות בהקפי ייצור חשמל של עשרות ומאות קילוואט בלבד, או תחנת כוח מסחרית עם עשרות או מאות יחידות מודולריות.
יום שלישי, 29 באפריל 2008
עבודה במדעים(דוד שמש)
1.קראנו את ההנחיות.
2.הכנו את התיקייה עם הנילוניות.
3.אנו דנו ובחרנו את הנושא "דוד שמש".
4. בחרנו בנושא דוד שמש יחד עם חבריי לעבודה מאחר ואנו חושבים כי נושא זה יעניין אותנו עד מאוד. נושא זה נבחר מבין המון נושאים אשר התבקשנו לבחור מאחר ונושא זה קרץ לנו כי אנו מלכתחילה ידענו כי מדובר בדוד שמש וכי יש לנו ידע לא רב אולם כאשר אנו נתחיל את עבודתנו, אנו בטוחים וגם הם יצטרפו לדעתי כי נושא זה הוא רחב מאוד וניתן למצוא נושאים רבים על מנת ללמוד רבות על דוד שמש. בנוסף, אנו מתארים לעצמנו את חשיבותה הרבה של נושא דוד שמש מעוד לפני שאנו מתחילים לחקור אודותיו ויודעים כי דוד שמש הוא מאוד חשוב לצורכי קיום של בני אדם. דוד שמש הוא אחד מן הרכיבים שבני האדם מספקים באמצעותו מים, אשר כפי שכולם יודעים מים הוא דבר נצרך וחשוב ולכן חשוב גם קיומו. כיום יש כמעט בכל בית ובית, אם לא בכל בית ובית, דוד שמש אשר מספק מים למקורות שונים בניהם גם כאשר בני אדם מתקלחים. אנו מאמינים כי גם בעבר השתמשו במקור זה אולי קצת פחות מפותח מאשר היום. ולכן בעבודתנו יחד עם חבריי אנו מעוניינים ונרצה לגלות פרטים רבים על דוד שמש ולחקור אודותיו ממתי הוא קיים, כיצד נוצר, כיצד נהגו בו בעבר וכיצד היום. בנוסף אנו מאמינים כי מקור זה חשוב בעולם כמו מקור הנפט ובלעדיו לא יהיה ניתן לספק ולייצר מצורים חיוניים לחיים. אנו יודעים כי בנושא זה יעלו שאלות נוספות שכרגע איננו מודעים להן ובנוסף תשובות לשאלות ששאלנו. אנו מאוד מקווים וכך מאמינים להפיק את מרב התועלת מן עבודתנו יחד עם חבריי וכי בסיום העבודה עבודה תיתן תשובות רבות ומענה לספקות רבות שיעלו במהלך העבודה.
5. דוד שמש הינו מתקן המשמש לחימום מים, לרחצה ושימושים נוספים, המבוסס על קולטי שמש ההופכים אנרגיית שמש לאנרגיית חום. דוד השמש פותח לראשונה על ידי בוטניקאי שוויצרי בשם הוראס דה-ססר, בשנת 1777; המתקן שבנה היה קופסאות עץ שהכילה קולט ומיכל שבו ניתן היה לחמם מרק. הדוד המוכר לנו כיום הוא, ככל הנראה, פיתוח ישראלי של פרופ' צבי תבור, מחלוצי השימוש באנרגיה סולרית בישראל.
היסטוריה
בשנות החמישים פקד את ישראל כמו מדינות נוספות (בהם יפן) משבר אנרגיה חמור, וחברת החשמל לא הצליחה לספק את הביקוש, דבר שגרם להפסקות חשמל חמורות ואיים לפגוע בתעשייה. בתגובה אסרה הממשלה על חימום מים בין השעות שש ועד עשר בערב. ועדה ממשלתית שהמליצה להגדיל את התוצרת החשמלית על ידי רכישה של מחוללים, עוררה את זעמם של המהנדס איסר לוי, ששקד על פיתוח דוד שמש יעיל. עד 1967 כ־20% מהאוכלוסייה כבר השתמשו בדוד שמש.
בתחילת שנות השישים נפט זול מאיראן שהוריד את מחירי החשמל, הוריד גם את הביקוש לדודי שמש. נוסף על כך הנפט שהתגלה בסיני לאחר מלחמת ששת הימים הוריד עוד יותר את מחירי החשמל, ועודד את השוק לצרוך חימום מים חשמלי. מלחמת יום הכיפורים וחרם הנפט שלאחר מכן העלו את מחירי הנפט בעולם ובישראל ושינו שוב את המגמה. עד 1983 כ־60% מהבתים בישראל היו מצוידים בדודי שמש. באמצע שנות השמונים מחירי הנפט בעולם צנחו שוב, ובכדי למנוע מהצרכנים לפנות שוב אל החימום החשמלי חוקקה הכנסת את חוק דודי השמש.
מבנה
הדוד מורכב משני חלקים עיקריים - מיכל המים, וקולטי השמש. המיכל הוא בדרך כלל בצורה גלילית מאורכת, המיכל עשוי בדרך כלל ברזל אשר עמיד בפני לחץ מים שסביבו גליל פח מגולוון כאשר ביניהם קיים חומר בידוד טרמי (כיום בדרך כלל פוליאתילן מוקצף ובעבר בדרך כלל צמר סלעים). קולט שמש הוא תיבה מלבנית, שעשויה רובה ממתכת, פרט לדופן אחת מזכוכית או מפלסטיק שקוף. בתוך קולט השמש עובר צינור מים מפותל על רקע הצבוע בצבע שחור.
הקולט מותקן בדרך כלל על גג הבית, או במקום אחר החשוף לשמש. הקולט מופנה דרומה, לשם חשיפה מרבית לקרני השמש.
אופן הפעולה
צינור מתשתית המים הביתית מחובר לקצה אחד של הצינור העובר בקולט השמש, ולקצה השני מחובר המיכל באמצעות צינור נוסף. קרני השמש פוגעות בקולט, ובשל הצבע הכהה של הקולט והופכת קרינת השמש לאנרגיית חום, הנשארת ברובה כלואה בתוך הקולט. המים העומדים בצינור מתחממים מהאוויר הלוהט המקיף אותם.
לרוב ממוקם המיכל גבוה מהקולטים, ואז במידה שהמים בקולט חמים יותר מהמים במיכל, ישנה תחלופת מים, והשאיפה היא שהמים החמים ביותר ימצאו במיכל. אם המיכל ממוקם נמוך יותר מן הקולטים, יש להפעיל סירקולציה מאולצת: להכריח את המים החמים לרדת אל הדוד. סירקולציה מאולצת מצויה בדרך כלל ברבי קומות.
למיכל יש פתח נוסף, דרכו יוצאים המים לתשתית המים החמים הביתית.
במקרים רבים מותקן בתוך המיכל גוף חימום חשמלי, המשמש לחימום מים כאשר החימום על ידי קרני השמש אינו מספק, כמו בימים מעוננים או ללילה.
דוד שמש בישראל
בעקבות משבר האנרגיה של שנות השמונים נקבעה בחוק (ב-1976) החובה להתקין דודי שמש לכל דירה הנבנית בישראל (מלבד דירות בבתים גבוהים מאוד, שבהם שטח הגג אינו מספיק לכל הדירות). חריג ייחודי בתקנה האזרחית היא שכונת הרובע היהודי בירושלים שבה קיימת תקנה נופית האוסרת על הצבת מתקנים על הגגות, ובכללם נאסרת הצבת דודי שמש.
בארץ נעשה באנרגיה סולרית שימוש רב באמצעות דודי השמש לחימום מים (כ95% מבתי האב), ודודי שמש מספקים 4% מצריכת האנרגיה של מדינת ישראל.
מפעלי תעשייה אינם מחויבים בארץ על פי החוק לחמם מים באמצעות קולטי שמש ומעדיפים את הפתרון הנוח יותר של שימוש במזוט-(המונח מזוט אינו כולל שמנים שנקודת הבזק שלהם היא 40°C, או שמנים המשמשים לפתיליה. המזוט יכול להיות תוצר של נפט גולמי, משקע של פעולות זיקוק, או תערובת שלהם.).
6.אנו מרקרנו על גבי קטעי המידע את המידע החשוב ביותר אודות הנושא אותו אנחנו חוקרים.
7.א.את המבוא אנו כבר כתבנו בתרגיל:4.
ב.סיכום:
דוד שמש הינו מתקן המשמש לחימום מים, לרחצה ושימושים נוספים המבוסס על קולטי שמש ההופכים אנרגיית שמש לאנרגיית חום. דוד השמש פותח לראשונה ע"י בוטניקאי שוויצרי בשם הוראס דה ססר. הדוד המוכר לנו כיום הוא, ככל הנראה, פיתוח ישראלי של פרופסור צבי תבור, מחלוצי השימוש באנרגיה סולארית בישראל.
בשנות החמישים פקד את ישראל משבר אנרגיה חמור, וחברת החשמל לא הצליחה לספק את הביקוש. בתקופה זו המהנדס איסאר לוי שקד על פיתוח דוד שמש יעיל.
עד 1967 כ 20% מהאוכלוסייה השתמשו בדוד שמש.
בתחילת שנות השישים התגלה נפט שגרם להורדת המחירים של החשמל וגרם להורדת הביקוש לדודי שמש. מלחמת יום הכיפורים העלתה את מחירי הנפט בעולם ובישראל שינו שוב את המגמה. באמצע שנות השמונים מחירי הנפט בעולם צנחו שוב, ובכדי למנוע מהצרכנים לפנות שוב לדוד החשמלי חוקקה הכנסת את חוק דודי השמש (חובה להתקין דודי שמש בכל דירה הנבנית בישראל).
יתרונות השימוש בדוד שמש:
דוד שמש יותר טוב מפני שהוא לא צריך חשמל. הוא לא תלוי בחשמל כדי לחמם מים, וגם חסכוני לאדם.
חסרונות השימוש בדוד שמש:
מחיר ההתקנה של הדוד יקר יותר, בכל מקום שיש בו דוד – פחות יפה.
הישג עבור הפרט: בזכות הדוד שמש יש לאדם מים חמים בהם הוא משתמש לרחצה ושימושים נוספים מבלי שהוא יצטרך להשקיע כסף.
8. אחד:מן המקורות לעבודה לחקירת נושא דוד שמש אשר נעזרתי הוא http://www.google.co.il/.
שתים:השתמשתי באינטרנט בויקיפדיה.
שלוש:באנציקלופדיה אביב.
את התמונות מצאנו באתר http://www.google.co.il/ בתמונות.
1.קראנו את ההנחיות.
2.הכנו את התיקייה עם הנילוניות.
3.אנו דנו ובחרנו את הנושא "דוד שמש".
4. בחרנו בנושא דוד שמש יחד עם חבריי לעבודה מאחר ואנו חושבים כי נושא זה יעניין אותנו עד מאוד. נושא זה נבחר מבין המון נושאים אשר התבקשנו לבחור מאחר ונושא זה קרץ לנו כי אנו מלכתחילה ידענו כי מדובר בדוד שמש וכי יש לנו ידע לא רב אולם כאשר אנו נתחיל את עבודתנו, אנו בטוחים וגם הם יצטרפו לדעתי כי נושא זה הוא רחב מאוד וניתן למצוא נושאים רבים על מנת ללמוד רבות על דוד שמש. בנוסף, אנו מתארים לעצמנו את חשיבותה הרבה של נושא דוד שמש מעוד לפני שאנו מתחילים לחקור אודותיו ויודעים כי דוד שמש הוא מאוד חשוב לצורכי קיום של בני אדם. דוד שמש הוא אחד מן הרכיבים שבני האדם מספקים באמצעותו מים, אשר כפי שכולם יודעים מים הוא דבר נצרך וחשוב ולכן חשוב גם קיומו. כיום יש כמעט בכל בית ובית, אם לא בכל בית ובית, דוד שמש אשר מספק מים למקורות שונים בניהם גם כאשר בני אדם מתקלחים. אנו מאמינים כי גם בעבר השתמשו במקור זה אולי קצת פחות מפותח מאשר היום. ולכן בעבודתנו יחד עם חבריי אנו מעוניינים ונרצה לגלות פרטים רבים על דוד שמש ולחקור אודותיו ממתי הוא קיים, כיצד נוצר, כיצד נהגו בו בעבר וכיצד היום. בנוסף אנו מאמינים כי מקור זה חשוב בעולם כמו מקור הנפט ובלעדיו לא יהיה ניתן לספק ולייצר מצורים חיוניים לחיים. אנו יודעים כי בנושא זה יעלו שאלות נוספות שכרגע איננו מודעים להן ובנוסף תשובות לשאלות ששאלנו. אנו מאוד מקווים וכך מאמינים להפיק את מרב התועלת מן עבודתנו יחד עם חבריי וכי בסיום העבודה עבודה תיתן תשובות רבות ומענה לספקות רבות שיעלו במהלך העבודה.
5. דוד שמש הינו מתקן המשמש לחימום מים, לרחצה ושימושים נוספים, המבוסס על קולטי שמש ההופכים אנרגיית שמש לאנרגיית חום. דוד השמש פותח לראשונה על ידי בוטניקאי שוויצרי בשם הוראס דה-ססר, בשנת 1777; המתקן שבנה היה קופסאות עץ שהכילה קולט ומיכל שבו ניתן היה לחמם מרק. הדוד המוכר לנו כיום הוא, ככל הנראה, פיתוח ישראלי של פרופ' צבי תבור, מחלוצי השימוש באנרגיה סולרית בישראל.
היסטוריה
בשנות החמישים פקד את ישראל כמו מדינות נוספות (בהם יפן) משבר אנרגיה חמור, וחברת החשמל לא הצליחה לספק את הביקוש, דבר שגרם להפסקות חשמל חמורות ואיים לפגוע בתעשייה. בתגובה אסרה הממשלה על חימום מים בין השעות שש ועד עשר בערב. ועדה ממשלתית שהמליצה להגדיל את התוצרת החשמלית על ידי רכישה של מחוללים, עוררה את זעמם של המהנדס איסר לוי, ששקד על פיתוח דוד שמש יעיל. עד 1967 כ־20% מהאוכלוסייה כבר השתמשו בדוד שמש.
בתחילת שנות השישים נפט זול מאיראן שהוריד את מחירי החשמל, הוריד גם את הביקוש לדודי שמש. נוסף על כך הנפט שהתגלה בסיני לאחר מלחמת ששת הימים הוריד עוד יותר את מחירי החשמל, ועודד את השוק לצרוך חימום מים חשמלי. מלחמת יום הכיפורים וחרם הנפט שלאחר מכן העלו את מחירי הנפט בעולם ובישראל ושינו שוב את המגמה. עד 1983 כ־60% מהבתים בישראל היו מצוידים בדודי שמש. באמצע שנות השמונים מחירי הנפט בעולם צנחו שוב, ובכדי למנוע מהצרכנים לפנות שוב אל החימום החשמלי חוקקה הכנסת את חוק דודי השמש.
מבנה
הדוד מורכב משני חלקים עיקריים - מיכל המים, וקולטי השמש. המיכל הוא בדרך כלל בצורה גלילית מאורכת, המיכל עשוי בדרך כלל ברזל אשר עמיד בפני לחץ מים שסביבו גליל פח מגולוון כאשר ביניהם קיים חומר בידוד טרמי (כיום בדרך כלל פוליאתילן מוקצף ובעבר בדרך כלל צמר סלעים). קולט שמש הוא תיבה מלבנית, שעשויה רובה ממתכת, פרט לדופן אחת מזכוכית או מפלסטיק שקוף. בתוך קולט השמש עובר צינור מים מפותל על רקע הצבוע בצבע שחור.
הקולט מותקן בדרך כלל על גג הבית, או במקום אחר החשוף לשמש. הקולט מופנה דרומה, לשם חשיפה מרבית לקרני השמש.
אופן הפעולה
צינור מתשתית המים הביתית מחובר לקצה אחד של הצינור העובר בקולט השמש, ולקצה השני מחובר המיכל באמצעות צינור נוסף. קרני השמש פוגעות בקולט, ובשל הצבע הכהה של הקולט והופכת קרינת השמש לאנרגיית חום, הנשארת ברובה כלואה בתוך הקולט. המים העומדים בצינור מתחממים מהאוויר הלוהט המקיף אותם.
לרוב ממוקם המיכל גבוה מהקולטים, ואז במידה שהמים בקולט חמים יותר מהמים במיכל, ישנה תחלופת מים, והשאיפה היא שהמים החמים ביותר ימצאו במיכל. אם המיכל ממוקם נמוך יותר מן הקולטים, יש להפעיל סירקולציה מאולצת: להכריח את המים החמים לרדת אל הדוד. סירקולציה מאולצת מצויה בדרך כלל ברבי קומות.
למיכל יש פתח נוסף, דרכו יוצאים המים לתשתית המים החמים הביתית.
במקרים רבים מותקן בתוך המיכל גוף חימום חשמלי, המשמש לחימום מים כאשר החימום על ידי קרני השמש אינו מספק, כמו בימים מעוננים או ללילה.
דוד שמש בישראל
בעקבות משבר האנרגיה של שנות השמונים נקבעה בחוק (ב-1976) החובה להתקין דודי שמש לכל דירה הנבנית בישראל (מלבד דירות בבתים גבוהים מאוד, שבהם שטח הגג אינו מספיק לכל הדירות). חריג ייחודי בתקנה האזרחית היא שכונת הרובע היהודי בירושלים שבה קיימת תקנה נופית האוסרת על הצבת מתקנים על הגגות, ובכללם נאסרת הצבת דודי שמש.
בארץ נעשה באנרגיה סולרית שימוש רב באמצעות דודי השמש לחימום מים (כ95% מבתי האב), ודודי שמש מספקים 4% מצריכת האנרגיה של מדינת ישראל.
מפעלי תעשייה אינם מחויבים בארץ על פי החוק לחמם מים באמצעות קולטי שמש ומעדיפים את הפתרון הנוח יותר של שימוש במזוט-(המונח מזוט אינו כולל שמנים שנקודת הבזק שלהם היא 40°C, או שמנים המשמשים לפתיליה. המזוט יכול להיות תוצר של נפט גולמי, משקע של פעולות זיקוק, או תערובת שלהם.).
6.אנו מרקרנו על גבי קטעי המידע את המידע החשוב ביותר אודות הנושא אותו אנחנו חוקרים.
7.א.את המבוא אנו כבר כתבנו בתרגיל:4.
ב.סיכום:
דוד שמש הינו מתקן המשמש לחימום מים, לרחצה ושימושים נוספים המבוסס על קולטי שמש ההופכים אנרגיית שמש לאנרגיית חום. דוד השמש פותח לראשונה ע"י בוטניקאי שוויצרי בשם הוראס דה ססר. הדוד המוכר לנו כיום הוא, ככל הנראה, פיתוח ישראלי של פרופסור צבי תבור, מחלוצי השימוש באנרגיה סולארית בישראל.
בשנות החמישים פקד את ישראל משבר אנרגיה חמור, וחברת החשמל לא הצליחה לספק את הביקוש. בתקופה זו המהנדס איסאר לוי שקד על פיתוח דוד שמש יעיל.
עד 1967 כ 20% מהאוכלוסייה השתמשו בדוד שמש.
בתחילת שנות השישים התגלה נפט שגרם להורדת המחירים של החשמל וגרם להורדת הביקוש לדודי שמש. מלחמת יום הכיפורים העלתה את מחירי הנפט בעולם ובישראל שינו שוב את המגמה. באמצע שנות השמונים מחירי הנפט בעולם צנחו שוב, ובכדי למנוע מהצרכנים לפנות שוב לדוד החשמלי חוקקה הכנסת את חוק דודי השמש (חובה להתקין דודי שמש בכל דירה הנבנית בישראל).
יתרונות השימוש בדוד שמש:
דוד שמש יותר טוב מפני שהוא לא צריך חשמל. הוא לא תלוי בחשמל כדי לחמם מים, וגם חסכוני לאדם.
חסרונות השימוש בדוד שמש:
מחיר ההתקנה של הדוד יקר יותר, בכל מקום שיש בו דוד – פחות יפה.
הישג עבור הפרט: בזכות הדוד שמש יש לאדם מים חמים בהם הוא משתמש לרחצה ושימושים נוספים מבלי שהוא יצטרך להשקיע כסף.
8. אחד:מן המקורות לעבודה לחקירת נושא דוד שמש אשר נעזרתי הוא http://www.google.co.il/.
שתים:השתמשתי באינטרנט בויקיפדיה.
שלוש:באנציקלופדיה אביב.
את התמונות מצאנו באתר http://www.google.co.il/ בתמונות.
יום שלישי, 8 באפריל 2008
שאלת החקר
שלוםםם לכולם כאן זהבה רחל ניב ובר (בעלי הבלוג)
היום בחרנו שאלה אז השאלה היא:
כיצד גורמת אנרגיית האור המגיעה מהשמש להתחממות המים בדוד השמש?
היום בחרנו שאלה אז השאלה היא:
כיצד גורמת אנרגיית האור המגיעה מהשמש להתחממות המים בדוד השמש?
יום חמישי, 27 במרץ 2008
שלוםם לכולםם כאןן זהבה אייליןןן מח'2
טוב אני רוצה לספר קצת על עצמי:
קוראים לי זהבה איילין
אני הבת הבכורהה בבית
נולדתי ב-15.9.1994
אני בת 13 וחצי
יש לי 4 אחיםם(לא כולל אני)
יש לי צבעע עניים חום
ושער בצבע שחור
אני אוהבת לצחוק ולשחק במחשב(להתכתב ב-icq)
אההה ודבר מאוד חשוב יש לי אחות קטנהה מתוקהה וקוראים לה נוי
והיא בת שנה וחציי
טוב כאן ניגמר הפרטיםם עליי אזז ביייי...
הירשם ל-
רשומות (Atom)